57.אני בסוף

פרק שמוקדש להבנה טובה יותר של הדפוס המוכר הזה של "לשים את עצמי בסוף". 
אין מטפל שלא פוגש את הדפוס הזה ואני בכוונה לא כותבת "ריצוי"  או קושי בהצבת גבולות, וזה מכיוון שלנטייה של אדם לשים את עצמו "בסוף" יכולות להיות כמה וכמה סיבות מגוונות וכדאי לא לרוץ ישר לריצוי או להצבת גבול. 
בסופו של דבר, כמו בכל המקרים האחרים, אנחנו לא יכולים לטפל בשום בעיה אם אנחנו לא קודם כל מבינים לעומק את הדפוס שיוצר אותה. 
שתהיה לכם האזנה מועילה.